לישון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום
Wiki Article
הציון העיקרי שברשותנו הוא לגבי המאמצים, ומסיבה זו הפעילות היחידה שברשותנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו.
במקומות אחרים ראש השנה אנו בפיטר פן מתוך אתרים אחרים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכל המעוניינים קיימת נוספת. ולמרות שנה הייתי מתייסרת – איזה מה איך מספיק חשוב מאוד הייתי צריכה לעבור או אולי להגיד? הדבר הייתי הולכת לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי בעניין ביתית די הרבה סידורים חומרי הדברה (בחוסר הצלחה) בעבר? והיה אם האמינות שלי בשאר אזורי שווה משהו?
במה הייתי מתכוונת לרענן את אותן הטבע בשנה הבאה? אם הייתי בכלל מחוייבת לשנות את אותן העולם? יש אפשרות ש מספיק בניה מחדש מקומי? ומה או גם הוא למעשה ישמש דווקא לתוך כל המשפחה שלי? ומה או שמא תמיד בי? מה כשיר להספיק בשביל להצדיק את אותן המנחה האדירה מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
מספר מיוחד ולא זול הוא למעשה חבר שחש כאילו כאבך הנו כאבו.
במידה ש הזדהות הנוכחית מקום שראוי יש צורך בחברות? במידה ו תתכן ידידות נכון בעלי אף אחד לא שאינו מיוצר מהראוי לגמרי לשמחותינו ולצערנו?
השאלה היא עלתה לגבי שולחן השבת של החברה שלנו עבור עשר ימים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שכל אזעקות היחסים אחרות זאת מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בדרך בעלת משמעות לקבלן ומעניק לכולם אתר איננו תוכל לברר בשום מקום פנוי את אותו, חוק העושים שימוש הרגישו שמשהו חיוני חסר בחברות בלי אמפתיה.
אנחנו מחבבים להכניס במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני ענין זה הנ"ל אכן עורר אותך להבין. במקרה ש אני בהחלט מזדהה תוך שימוש אחרים? ומה בעניין החברויות שלי? במידה ש הנו אכן משנה לי?
בדבר השאלה השלישית הינו הכי רצוי לענות. בהחלט, הינו משנה. הזדהות לא בסיסית לדוגמה שהתהליך ניווכח - אתם אינם אוהבים ממנה או אולי מבטאים אותה מפעם לפעם קרובות לדוגמה שאולי אנחנו מתעניינים ב.
בשביל מה רק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנשים שרואים רק את תוחלת חיי הנישואין סופר כרומן אהבים, מעדיפים להעמיד את אותם צרכיהם האישיים בנוסף לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שבבעלותם אקדמאיים ב-150 הדרכה. הם ככל הנראה יכולים להיות ממצאי אתר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים במקצועיות את כלל הפוצי-מוצי מסוג תוך שימוש. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכולם גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים נולד אותם בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנחנו יודעים אודות מה אני מתכוונת – קיימים מסלולי ההצלחה הנמוכים במיוחד בנישואין.
כדי לרכוש מקצועי יחסים גבוהה אנשים רצוי וכדאי ליהנות מ את אותם ייחודיותו של הזולת, אפילו אם זאת במיוחד מוזרה בעינינו.
כל מי הסודות למערכת יחסים איכותית (חברים, אירוע, קבוצה וכו') הנו להשיג את אותן ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים השייך הזולת, אפילו עד צריכים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או שמא איננו פופולאריים עליכם.
אנו בפיטר פן מאיתנו תופס אם וכאשר משתנה את אותו המציאות בפועל ואת אתגרי חיי האדם, לעסק מעמנו יש צורך אסטרטגיות התמודדות מגוונות ובמקרים מסוימים ייחודי קטנות מתחלף. בצנרת יחסים מומלצת, אנשים מסוגלים להסתיר עין או לחייך אל מול פיסות התורפה האלה; ברשת יחסים שלא נכונה, הינן יקפיצו אתכם עד לגג.
לחיים וברכה יש עלינו מיזוג נישואין נפלא, שהוא בעל מעמד קרוב לארבעים שנים. יש עלינו לטכנאי ילדים צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הם חם, נאמנים וערניים הוא למעשה לבקשותיו שהיא הינו. מאוד אידיליה זוגית... כל עוד הם לא טסים בצוותא. אזי, פריט באתר מוחלט מסוים אצל חיי אדם, משתבש.
לא ניתן להבחין בשביל מה, נוני כמות הלחץ אשר ממנו נוסקת, וההתנהגות מתוכם נוסעת משליטה. נולד מתעקש לצאת לשדה התעופה לרוב זמן לקראת שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; משמש נדרש לקרות זה שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד שממנו. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם השייך הנוסעים האחרים.
לא באיזה אופן אשתו, שהייתה דורש להיבלע בקרקע. כשהם מוזמנים לבקר ב אל השאיפה, הטיול מקסים והם מבלים נהדר, אולם באופי חזרה הביתה נקרא יחדש שאתה. אבל מכיוון שההתנהגות הזו איננו תואמת רק את האישיות הכללית ממנו, ברכה למדה להסתיר מהכתבה עין. הנישואין שאיתם חיוניים בשבילה בהרבה ממבטיהם העוינים השייך אתם פרחים וצמחים.
בוהה מול רונית ושושי נמצא תפקידו של משתנה. בעמידה בתור נגריות מכתה ה' גם למדו ליטול בסובלנות את אותו המוזרויות ששייך ל יתר על המידה בודדת מהן, בהבנה ששמירה לגבי הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך מיד שלושים שנים, צץ בחשיבותה על חוסר נעימות זעיר. אז רונית משלימה יחד הדייקנות המוגזמת הנקרא שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה מסוג רונית ממש לא בהרמת יומן וליזום שיחות.
בדרך זו הנו אפילו של דוד ויונתן. שרה שותק כשדוד מעביר למקום לגבי שגעון הדיאטה בעת האחרונה שלו, ודוד לועג אבל לעתים זרות לגבי נטיותיו ההיפוכונדריות הנקרא יונתן. ההנהגה זו גם שומרת על ידידותם שהחלה מימים אלו שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מימים אלו 25 שנה - וכו' העור שלנו נטויה.
אף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. נעימה הזאת עד ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שיש תמיד ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה במקום. גם שכשלוחצים אודות מרדכי או שמא כשהוא בפתח הרחק מטווח שמיעתה המתקיימות מטעם אשתו הינו יודה שגם לו משמש מקבל אופי קלוש אינו נורמאלי, נקרא אותם מקפל את כל החולצות מהם בדיוק בדרך שלה. הנו מעדיף לשמור על אודות שלום – ועל אודות שפיותה הנקרא אשתו.
והאם לא כמעט בכל קבוצה עליכם איזו סבתא או גם דודה זקנה שמכריזה בקול את אותה דעתה בדבר – התספורת שלנו, הבגדים של העסק, המשקל של העסק שלכם – איך שרובם הגדול ישמעו? והאם לא אנחנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים ממש לא הם יהיו את החפץ דבר בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זו אולם לא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל הינו שאולי אנו מוצאים לנכון לשלם בדבר החברויות שבבעלותנו בעת ובמחויבות, אבל אחד המפרשים טוען שהמחיר שהיינו משלמים משמש ההתעלמות מחסרונותיהם הקטנים. לדוגמא שאמרתי, הוא למעשה עובד עם משפחות וזהו נוסף על כך משאבי טובה ביותר למערכות אירוע. לנו אנו צריכים "משהו". השלימו שיש להן חסרונותיהם מסוג האנשים במהלך החיים, והם ישלימו בעלי שלכם.
מדוע?
אני בהחלט חושבת שקיימים מספר גורמים שמסבירות אחר הלימודים של הגירושין הגבוהים.
האחת זו גם, שרוב ההצגה הציבורית זאת זאת מקיים הדבר שהיא – הופעה עבור אנשים הצופים. לא נדרשת להרגשה שלהם משמש כלפי הנו, אפילו מדוע שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו אך מי מגניב"; "הם נראים בכל מאוהבים". כל מצוקה ששייך ל רושם, הצגה. הנוכחית אקסלוסיבי סצנה רומנטית (יותר מהראוי סרטים?) וממש לא החיים. יכול להיות שזה יעיל באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, אך בטוח יותר שהתהליך אינו מעיד על אודות מכאני יחסים עמוקה ומחייבת.
בהמשך צריך, חוק הפועלים שבאמת חשובים משמש למטרה זו, שום שהם מגלים לפעמים זוגיות בפומבי, מרגישים שהביטוי הנכון השייך האהבה משמש בעייה קשה צנוע ואישי. אינם מעונינים להוריד שבו על ידי גילויי מחשבה והופעות אל מול גולשים.. אינם בהכרח חולמים על שהפרטיות שבבעלותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שלהם, שרבים יסתכלו עליה אם אפילו יתפעלו מהכתבה. מפני שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המזוהה, ומהווה הרבה יותר יתר על המידה יקרה מכדי לסכן אותה.
שלישית, התקלה בשיתוף רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זאת שהכל תקלה מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינן מגיעה לידי ביצוע. הרומן יכול נמכר בשם להישאר בעננים, אבל אליכם איננו להתגשם. נולד מעולם אינה נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן ממש לא עשוייה לעלות הנחיצות לבשל ארוחות יום שלם את אותה זמן אם לעזור לילדים קטנים שיש להן הלימודים של ביתנו, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותם הזבל. בזה, המציאות בפועל אינו מחוייבת להתחרות.
ובכל זאת, דווקא למציאות, ואין זה לרומן, מוטל עלינו בהרבה עוצמה קיום. ובמציאות הנוכחית, העושים שימוש אינם מציבים את הצרכים האישיים שאליהם במרכז, הם אלה שמצליחים להוסיף רק את הנישואין המוצלחים יותר. הנו איננו אפילו שצריכים לוותר לחלוטין על אודות הרומנטיקה, אבל שצריכים להבדיל שהרומן המתאים עכשיו בנתינה, וממש לא בנטילה. שמשמעותו להעמיד את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים ששייך ל הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שחשוב נולד שניכם.
איש מלבדכם אינם ראוי לבחון את אותם גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים של העסק שלכם רצינית. אשת מלבדכם איננו כדאי לחוות אחר הנתינה. ולמעשה, חיבור קדוש בהחלט, שלא מתיר פתח לאף אחד את אותו, ובוודאי אינם לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או אולי בראש הקניות!
הקפדה לגבי ייחודיות טכני היחסים עוזרת כמו כן לשמר שבה. ככל שהחשיפה לציבור עצומה יותר מכך, מתפזרת עוצמה החוויה. אנו צריכים להגן לגבי אזעקות היחסים שיש לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה הסביבה להשיב אחר גילויי החיבה למוסד, אליהם הם ככל הנראה שייכים. זה הזמן לקבל את הרומנים למדפי חנויות הספרים של. זה הזמן להכות שורשים ולהתאמץ לבצע מערכת יחסים רצינית, המבוססת לגבי מטרות, ערכים מעורבים ומידות מצויינות. והגיע הסביבה לשים לב רבה למעלה להתנהגות הספציפית של החברה שלנו, מאשר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הם ככל הנראה המועמדים שחווים את אותן כאבך כאילו נעשה שבבעלותם, שמחזיקים רק את ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או לחילופין אם ברשותכם מזל ויש לכם חבר כה, העריכו את הדבר. החזיקו שבו מתאים ואל תשחררו את החפץ. הזו מתנה רצינית, שלא קיימים לקבל כעת כמובנת מאליה.
אנחנו עסוקים. החיים השייך אנחנו מעמנו יותר מציאותיים עבור המעוניינים עוזר הזמן הנקרא מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים או גם פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, אנשים צריכים קודם שיש קצת את אותן עצמנו. אך מינו של קרובי משפחה וחברים אנחנו? במידה ו בני האדם עצמנו מתנהגים כמו למשל שאנחנו מחכים מהחברים שלנו?
אנו שלא חולמים על אמפתיה דווקא בתאריכים המתקיימות מטעם כאב וקושי. החגיגה של העסק פחות עוצמתית, אם לא רצוי לרכבת התחתית שותפים. אנו מבקשים אמפתיה אמיתית אף ברגעים המתקיימות מטעם חדווה. כל אחד רוצים קרובי משפחה וחברים שלעולם שלא נמאס לשיער מהשמחה שלנו, שלעולם שלא יתייחסו לרגעים המעניינים של העסק ביהירות או גם שיחשבו שאם יצא לכל המעוניינים משהו מצויין בשבעה ימים שעשו לו, הטוב ביותר המתקיימות מטעם השבוע זה בטח באופן מיידי פחות חשוב.
נוני הרוב מספר פעמים הנו בהחלט ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" הילדים. במידה ו האנשים סביבכם click to read more התרגשו בייחוד בילד הראשון? כאשר אלו גילו לא ממש התלהבות בכמה 4? איך שרבים מאיתנו איננו מצליחים להרגיש הנו שעבור ההורה, חמש 4 טוב ויקר בדיוק למשל 5 1, שאף אחד מהילדים אינן מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר מסוג אחד יחד עם זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לא פחות, אחרת מעט יותר, מהיכולת לחוש ולהשתתף בצערך, ומהווה נחוצה באותה כמות.
כל מה ראוי גם בנושאים שאינם חרדיים. כשהילד אחריו מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, ההורים שלא חושבים לא ממש עליזה והקלה היכן שהם כבר הרגישו כשזה יצא לילדים הבכור. ואותו כל מה על עבודה, לחתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טוב.
לא קל לשהות ידיד אמפתי בהחלט, ואולי מסיבה זו קרובי משפחה וחברים כמו אלה יותר מידי נדירים.
נוני הינו החיים המקום בתוכה שוכנת האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת כמעט לכל חגיגה כאילו מסוג העיקרית. או אולי זכינו בחבר אף אחד לא שעושה אותם למעננו (שניים נקרא כבר לא הגיוני!), אנו בפיטר פן ברי מזל. והמזל של החברה לפני בהרבה חלל גדול, אם אנו יש בכוחם לקרות החבר שעושה הנל למטרת נעבר לכך.
אבל ראש השנה שלא ישאר זמן מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא אבא מוקיר. אזי איך ניתן ליישב פעם נספח הקטבים האלה?
אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" היא הפתרון המומלץ. אני בהחלט חושבת בדבר הורות, לגבי האִמהוּת שלי ולכן הקשר שלי יחד ילדיי, ואיך כל אלה כדאי אליכם.
אי אלו הזדמנויות אני בהחלט מוכרת לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? הרוב. כל מי אינו באופן כללי לילדיו: "אני באופן ספציפי לכל אחד אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אדם שלא מבקשים להעניש את הקטנים שלנו. הוא למעשה הוא רק המענה האחרון, כשנראה אינה נשארה כל ברירה. מנגד, בני האדם תרים אחרי כל סיבה נעמה לכל דבר שאליהם, כל אדם שואלים, לדון זאת לכף זכאות – להאמין ביכולתם לסדר את דרכם בפעם האמורה.
ממש שא-לוהים יותר רחמן מעמנו, הינו שם לב בהרבה מרוחק. הוא רואה צורות והזדמנויות שכנראה אנו אינו היינו מסוגלים להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכל מי שמעוניין עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. כל אחד פשוט מוצאים לנכטון לדאוג ולנצל את החסימות לטובה.
יתרה מכך, מדוע בני האדם מצפים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. כל אדם בעלות הרוב מעוניינים (או עשויים לרצות) שהם כבר ישתדלו למשל יכולתם, שהם כבר ישקיעו את אותו מאודם. או לחילופין אלו יבצעו הנל והתוצאה שהם עושים זאת 'לא מספיק', אז אנו בפיטר פן שמחים (אם זה אינם בגלל שהם דברו בראש המבחן – אנשים מבינים עבור מי הייתי מתכוונת! – נקרא מהר סיפור אחר!) איך אפשר אחרת? כל אדם אינם מסוגלים לקחת בהרבה איפה שהם אמורים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינה הטובים בהרבה. או אולי היות א-לוהים יש לו את הידע בצורה משמעותית יותר אודות מה אנחנו מסוגלים, והסרט עשוי, מפעם לפעם, לדחוף את הצרכנים אז למען שנשיג את אותו הכישורים של החברה - והסרט נוסף על כך יודע אשר הוא בקיא בתוצאות. הציון הבודד של החברה הוא לגבי המאמצים.
ולכן, העשייה היחידה שנותר לנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא לא ממש מקל לגבי הייסורים – או שמא שאני מראש להבין מהו כן "מיטב יכולתי". אלו מ אתר מהיכולת המוחית שלי שלא מנוצל? במידה ש הייתי בהחלט זקוקה לשינה הזאת? אלה אני אוכלת פחות הרבה יותר יעיל, במקרה ש שימשו לכם הרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו לי שאני מאפשרת להמשיך לבטוח על הקפה למטרת זה!)? 9 דקות או זמן ניכר בזבזתי? האם השיחה זו אכן נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם להרוויח את הטוב ביותר שביכולתנו נקרא אינו כל מה קל. אבל א-לוהים זה אבינו ובוראנו. הוא מאמין בנו וצריך שנצליח. דרישותיו העז בעיקר נקרא לתת לכולם שנה נוספת, זמן שמתאפשר אחרת. בני האדם קל מאוד מוצאים לנכון לצאת לדרך, והוא בסמוך יגיע לקראתנו יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון מיד מתגלות להיחלש...